ב''ה היום ה' תמוז תשפ''ד
אחרי תפילת ערבית ביום ראשון בלילה אור ה' תמוז תשנ''א לפני 33 שנה, באותו לילה טסתי לארץ הקודש, אחרי ערבית הייתי ב770 אמרתי למזכיר גרונר ז''ל יגיד לרבי מלך המשיח אני עכשיו טס לארץ הקודש, גרונר ז''ל אמר לרבי, הרבי התחיל לברך אותי, אני לא ידעתי הרבי מברך צריך לעמוד במקום, הרבי נותן ברכה קצרה, והרבי ממשיך ללכת, אני בתמימות ראיתי הרבי מברך אותי אז התקרבתי לרבי, והרבי בירך אותי יותר מהרגיל, קבלתי ממש הרבה ברכות, אחרי זה קפצו עלי הרבה חסידים מרוב התרגשות, שאלו אותי מה הרבי דיבר איתך, אמרתי להם קבלתי הרבה ברכות, זה היה פעם אחרונה הרבי דיבר איתי, (אני דיברתי עם הרבי גם כ' תשרי תשנ''ד) אף פעם לא הבנתי למה זכיתי להרבה ברכות באותו לילה, רק אחרי ג' תמוז תשנ''ד, הבנתי כי נלחמתי חזק ב770 אחרי ג' תמוז תשנ''ד, לחמתי למען כבוד של הרבי מלך המשיח, לחמתי על יחי, על שלט יחי שלא יורידו, שלא יקחו את כיסא של הרבי, כיסא של תפילות, היום הדור צעיר לא יודע איזה מלחמות היה צריך בשביל יחי, הייתי צריך במסירות נפש בלילה מאוחר לישון על ספסל ב770 לא יגעו יחי, בזכות הברכות של ה תמוז תשנ''א, היה לי כוח להלחם על כבוד של הרבי מלך המשיח, צריך להדגיש לחמתי נגד דעות אלו טועים, אבל באופן אישי התנהגתי איתם באהבת ישראל
-
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה