זיכרון אישי מראובן דונין ע"ה
מאת: שניאור פרידמן שי'
זה היה בקיץ תשנ"ו או תשנ"ז. התקיימה התוועדות עם אנ"ש בצפת, בה השתתף גם החסיד המופלא ראובן דונין ע"ה. לאחר סיום ההתוועדות, הנהג שהסיע את ראובן הציע שגם אני אצטרף לנסיעה. נעניתי להצעה ונסעתי עם ראובן דונין מצפת לביתו בחיפה.
במהלך כל הדרך שיתף אותי ראובן דונין בסיפורים מרתקים על הקשר העמוק והאישי שהיה לו עם הרבי מלך המשיח. בתחילת הנסיעה פניתי אליו ואמרתי "הרב", אך מיד עצר אותי ואמר: "אתה תקרא לי ראובן. אם תקרא לי 'הרב' – אני לא אענה לך." מאותו רגע, אכן דיברתי איתו בפשטות, כפי שביקש.
כבר בתחילת הדרך שיתף אותי בתחושותיו לגבי ההתוועדות שהסתיימה. הוא אמר שלא יצליח להירדם בלילה בגלל מה שקרה – לדבריו, דיבר בחריפות כלפי כמה מהנוכחים, וזה העיק עליו מאוד. "מה עשיתי? למה דיברתי כך?" הוא שאל. "נפגעו ממני... אני לא אשן הלילה בגלל זה."
ניסיתי להרגיע אותו. אמרתי לו: "אף אחד לא נפגע. אתה ידוע כאחד שמדבר בחריפות – ומי שמגיע להתוועדות איתך יודע למה לצפות."
הוא הקשיב, ואז שאל שוב: "אתה בטוח שהם לא נפגעו ממני?"
עניתי בביטחון: "כן, אני בטוח."
הוא נשם לרווחה ואמר: "עכשיו הרגעת אותי."
לאחר מכן המשיך לשתף אותי בעוד סיפורים נפלאים ומלאי רגש על הרבי מלך המשיח.
ראובן דונין ע"ה היה דמות של ענווה אמיתית. היה תענוג לשוחח איתו. על אף שזכה לקירובים נדירים ביותר מהרבי – התנהג תמיד בפשטות, בענווה ובאמיתיות, שלא ניתן היה שלא להתרשם מהן.
https://chat.whatsapp.com/GXvBjwBxOFC7x962SEUWOn
----------
באחת השנים לאחר ג' בתמוז התקיים כינוס משיח בכפר חב"ד. במהלך האירוע ראיתי את ר' ראובן דונין עומד מאחורי כל הקהל. ניגשתי אליו ואמרתי: "אתה צריך לשבת על הבמה יחד עם הרבנים!" ניסיתי לשכנע אותו במשך זמן רב, אך הוא בשלו — סירב בעקביות ולא הסכים לעלות לבמה.
---------
באחת השנים לאחר ג' בתמוז פגשתי את ר' ראובן דונין בל"ג בעומר במירון. פניתי אליו וביקשתי: "ר' ראובן, ספר לי סיפורים שהיו לך עם הרבי מלך המשיח." ר' ראובן נענה לבקשתי והחל לספר לי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה