הגעתי לרבי מלך המשיח לעולם ועד, בלילה של אור לי"ז אדר ב' תשפ"ד. הגעתי ל־770 בשעת לילה מאוחרת, מתוך רצון לשקט ולפרטיות. אך לפתע, ניגשו אליי מספר בחורים שאינני מכיר, וביקשו ממני להתוועד עמם. הם ביקשו שאספר להם זיכרונות אישיים מהרבי מלך המשיח – זיכרונות משנים שבהן שהיתי ב־770: תשמ"א, תשמ"ט, תש"נ, תשנ"א, תשנ"ג, תשנ"ד.
למרות שרציתי להיות לבד, הבחורים הפצירו בי – ולא הייתה לי ברירה. התוועדתי איתם זמן רב. שיתפתי אותם במה שזכיתי לראות ולחוות – אני הקטן, ששהיתי כל שנת תשנ"ד ב־770, וכן במשך שנת תשנ"ה, ושוב כל שנת תשנ"ו עד חודש תמוז.
לאחר ג' תמוז תשנ"ד, זכיתי להילחם במסירות למען הרבי מלך המשיח: להיאבק שלא יורידו את קריאת הקודש "יחי אדוננו" מ־770, להגן על כיסאו הק' – הכיסא האדום, כיסאו של הרבי. הבחורים ביקשו לדעת בפרטות על מאבקי בשנים תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו – על שמירת ה"יחי" ועל הכיסא של הרבי.
-------------
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה